מהי הנגשת אתרים ולמה היא כל כך חשובה?
האינטרנט הפך מזמן לתשתית חיונית בחיינו. אנו משתמשים בו כדי לקבל מידע, לרכוש מוצרים, לנהל את הכספים שלנו, ליצור קשרים חברתיים ולצרוך תרבות ובידור. במציאות כזו, היעדר גישה שוויונית למרחב הדיגיטלי משמעו הדרת קבוצה עצומה מהאוכלוסייה מהשתתפות מלאה בחברה. הנגשת אתרים היא התהליך של עיצוב, בנייה ותחזוקת אתרי אינטרנט באופן המאפשר לאנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות להשתמש בהם ביעילות ובנוחות.
המוגבלויות הרלוונטיות להנגשת אתרים כוללות, בין היתר:
- מוגבלויות ראייה: עיוורון, ראייה ירודה, עיוורון צבעים. אנשים אלו נעזרים בתוכנות קוראות מסך, בזכוכית מגדלת ממוחשבת או דורשים ניגודיות צבעים גבוהה.
- מוגבלויות שמיעה: חירשות או כבדות שמיעה. הם זקוקים לכתוביות או תמלולים עבור תכני וידאו ואודיו.
- מוגבלויות מוטוריות: קושי או חוסר יכולת להשתמש בידיים, מה שמקשה על תפעול עכבר. אנשים אלו מסתמכים על ניווט באמצעות מקלדת בלבד או טכנולוגיות מסייעות אחרות.
- מוגבלויות קוגניטיביות: לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז או קשיים אחרים בהבנת מידע מורכב. הם נהנים ממבנה אתר ברור, שפה פשוטה וניווט עקבי.
מעבר לציווי המוסרי והחברתי, הנגשת אתר היא החלטה עסקית נבונה. אתר נגיש הוא לרוב אתר עם חווית משתמש (UX) טובה יותר עבור כלל הגולשים, לא רק עבור אלו עם מוגבלות. הוא מאורגן יותר, קל יותר לניווט, ומהיר יותר, כל אלו גורמים המשפיעים ישירות על שביעות רצון המשתמשים ועל שיעורי ההמרה.
חוק הנגשת אתרים בישראל: מה אתם חייבים לדעת
הבסיס החוקי להנגשת אתרים בישראל מעוגן ב”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998″. על בסיס חוק זה, הותקנו בשנת 2013 “תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג-2013”, אשר מפרטות את החובות המעשיות החלות על נותני שירותים, ובכלל זה על אתרי אינטרנט.
מי חייב להנגיש את האתר?
החוק חל על כמעט כל אתר המספק שירות או מידע לציבור בישראל. הרשימה רחבה וכוללת:
- גופים ציבוריים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, בתי חולים ציבוריים ועוד.
- עסקים פרטיים: כל עסק המציע שירות לציבור, למשל בנקים, חברות ביטוח, אתרי מסחר אלקטרוני, חברות תקשורת, אתרי תיירות, אתרי חדשות ועוד.
- עמותות ומלכ”רים: ארגונים המספקים שירות לציבור הרחב.
החוק קובע פטורים מסוימים, בעיקר לעסקים קטנים מאוד שמחזורם השנתי אינו עולה על סכום מסוים (הסכום מתעדכן מעת לעת). עם זאת, גם אם אתם פטורים על פי חוק, מומלץ מאוד לבצע הנגשה מסיבות עסקיות ומוסריות. חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי כדי לוודא אם החוק חל עליכם.
מהן הסנקציות על אי עמידה בחוק?
התעלמות מחובת ההנגשה חושפת את בעל האתר לסנקציות משמעותיות. הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יכולה להטיל קנסות מנהליים על אתרים שאינם עומדים בתקנות. מעבר לכך, החוק מאפשר לאדם עם מוגבלות שנתקל בחסם נגישות באתר להגיש תביעה אזרחית לפיצויים בסך של עד 50,000 שקלים, ללא צורך בהוכחת נזק. הדבר פותח פתח לתביעות ייצוגיות שעלולות להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.
התקן הישראלי 5568: המדריך המעשי להנגשה
התקנות מפנות לתקן ישראלי 5568, שהוא למעשה אימוץ של ההנחיות הבינלאומיות המוכרות ביותר בתחום, Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0. החוק הישראלי דורש עמידה ברמה AA של התקן. התקן מחולק לארבעה עקרונות יסוד, שכל אחד מהם כולל הנחיות ספציפיות.
עיקרון 1: נתפס (Perceivable)
המידע וממשק המשתמש חייבים להיות מוצגים באופן שכל המשתמשים יכולים לתפוס אותם. הדבר אומר שהתוכן לא יכול להיות בלתי נראה לאחד החושים.
- טקסט חלופי (Alt Text): לכל תמונה, גרף או אייקון בעל משמעות יש לספק תיאור טקסטואלי קצר. קוראי מסך מקריאים טקסט זה למשתמשים עיוורים, ומנועי חיפוש כמו גוגל משתמשים בו כדי להבין את תוכן התמונה, מה שתורם לנושא של קידום אורגני.
- מדיה תלוית זמן: יש לספק חלופות לסרטוני וידאו ואודיו. עבור וידאו, נדרשות כתוביות מסונכרנות. עבור אודיו, נדרש תמלול מלא של התוכן.
- מבנה והיררכיה: יש להשתמש נכון בתגיות HTML סמנטיות כדי להגדיר את מבנה הדף. כותרות (H1, H2, H3), רשימות ופסקאות צריכות להיות מסומנות כראוי כדי לאפשר ניווט קל והבנה של היררכיית התוכן.
- ניגודיות צבעים: יש להקפיד על יחס ניגודיות מינימלי של 4.5:1 בין צבע הטקסט לצבע הרקע (ו-3:1 עבור טקסט גדול). בנוסף, אין להסתמך על צבע בלבד כדי להעביר מידע (למשל, סימון שדה חובה באדום בלבד).
עיקרון 2: תפעולי (Operable)
רכיבי הממשק והניווט חייבים להיות ניתנים לתפעול על ידי כלל המשתמשים.
- נגישות מקלדת: כל הפונקציונליות באתר, כולל תפריטים, קישורים, כפתורים וטפסים, חייבת להיות זמינה וניתנת לתפעול באמצעות מקלדת בלבד, ללא צורך בעכבר.
- הימנעות מ”מלכודות מקלדת”: המשתמש חייב להיות מסוגל לנווט אל כל רכיב אינטראקטיבי וגם לצאת ממנו באמצעות המקלדת.
- זמן מספק: אם יש מגבלות זמן באתר (למשל, למילוי טופס), יש לאפשר למשתמש לעצור, להאריך או להתאים את מגבלת הזמן.
- תוכן מהבהב: יש להימנע מתכנים המהבהבים בקצב גבוה (בין 2 ל-55 הרץ), שכן הם עלולים לגרום להתקפים אפילפטיים.
- ניווט ברור: יש לספק כותרות עמודים (Title) ברורות ותיאוריות, ולהשתמש בטקסט קישורים שמסביר לאן הקישור מוביל (למשל, “קרא עוד על שירותי בניית אתרים” במקום “לחץ כאן”).
עיקרון 3: מובן (Understandable)
המידע ואופן תפעול הממשק חייבים להיות מובנים למשתמש.
- קריאות: יש להשתמש בשפה פשוטה וברורה ככל האפשר.
- צפוי ועקבי: הניווט והעיצוב צריכים להיות עקביים בכל דפי האתר, כך שמשתמשים יוכלו לצפות כיצד רכיבים שונים יתנהגו.
- סיוע בקלט: בטפסים, יש לספק תוויות ברורות לשדות, להציג הודעות שגיאה מפורטות ולהציע הצעות לתיקון במידת האפשר.
עיקרון 4: יציב (Robust)
התוכן חייב להיות יציב מספיק כדי שניתן יהיה לפרש אותו באופן מהימן על ידי מגוון רחב של דפדפנים וטכנולוגיות מסייעות, כולל קוראי מסך.
- קוד תקני: יש להשתמש בקוד HTML ו-CSS תקני (ולידציה) כדי להבטיח תאימות מרבית.
- תפקיד, שם, ערך: יש להגדיר כראוי את התפקיד, השם והערך של כל רכיבי הממשק, כך שטכנולוגיות מסייעות יוכלו להבין ולתקשר אותם למשתמש.
הנגשת אתרים: לא רק חובה חוקית, אלא גם הזדמנות עסקית
מעבר להימנעות מקנסות ותביעות, להשקעה בהנגשת האתר יש יתרונות עסקיים ברורים שיכולים להשפיע ישירות על השורה התחתונה שלכם.
1. הרחבת קהל היעד: כפי שצוין, כ-20% מהאוכלוסייה מתמודדת עם מוגבלות. הנגשת האתר פותחת בפניכם שוק פוטנציאלי עצום של לקוחות שאחרת לא היו יכולים להשתמש בשירותיכם. קהל זה ומשפחותיו נוטים לנאמנות גבוהה למותגים שמכבדים אותם ומספקים להם חוויה שוויונית.
2. שיפור חווית המשתמש (UX) לכולם: עקרונות רבים של הנגשה חופפים לעקרונות של חווית משתמש טובה. אתר עם מבנה היררכי ברור, ניווט קל, ניגודיות טובה וכתוביות לסרטונים הוא אתר נוח יותר לכולם, כולל גולשים מבוגרים, משתמשים בתנאי תאורה גרועים, או כאלה שמעדיפים לצפות בסרטונים ללא קול.
3. תרומה חיובית לקידום אורגני (SEO): ישנה חפיפה גדולה בין דרישות ההנגשה לבין שיטות עבודה מומלצות ב-SEO. מנועי החיפוש, ובמיוחד גוגל, סורקים אתרים בצורה דומה לאופן שבו קורא מסך “קורא” אותם. שימוש נכון בכותרות, מתן טקסט חלופי לתמונות, תמלול סרטונים ושימוש בקישורים תיאוריים, כל אלו הם סיגנלים חיוביים מאוד עבור גוגל, שיכולים לשפר את דירוג האתר שלכם בתוצאות החיפוש. השקעה בנגישות היא למעשה השקעה ישירה בנכסיות של הקידום האורגני שלכם.
4. חיזוק תדמית המותג: עסק שמשקיע בהנגשה משדר אחריות חברתית, אכפתיות וערכיות. הדבר בונה תדמית חיובית ומחזק את הקשר הרגשי בין הלקוחות למותג.
איך מנגישים אתר אינטרנט בפועל? שלב אחר שלב
תהליך הנגשת אתר קיים דורש גישה שיטתית. אם אתם מתכננים בניית אתרים חדשים, חשוב לשלב את עקרונות הנגישות כבר משלב האפיון והעיצוב.
- אבחון ומיפוי פערים: השלב הראשון הוא להבין את מצב הנגישות הנוכחי של האתר. ניתן להשתמש בכלים אוטומטיים (כמו WAVE, Lighthouse של גוגל, או aXe) כדי לקבל דוח ראשוני על בעיות נפוצות. עם זאת, כלים אלו מוגבלים ויכולים לזהות רק כ-30% מהבעיות. לכן, חיוני לבצע גם בדיקה ידנית מקיפה, הכוללת ניסיון לנווט באתר באמצעות מקלדת בלבד ובדיקה עם קורא מסך.
- בניית תוכנית עבודה: לאחר מיפוי הפערים, יש לבנות תוכנית עבודה מסודרת. יש לתעדף את התיקונים לפי רמת חומרתם והשפעתם על המשתמש. לדוגמה, בעיה שמונעת לחלוטין גישה לחלק חיוני באתר (כמו תהליך רכישה) תקבל עדיפות גבוהה.
- ביצוע ההתאמות: זהו השלב הטכני בו מתבצעים התיקונים בקוד, בעיצוב ובתוכן האתר. שלב זה דורש מומחיות וניסיון, ולרוב מבוצע על ידי חברת מחשוב או מפתחים המתמחים בנגישות.
- הוספת הצהרת נגישות: החוק מחייב כל אתר מונגש לפרסם “הצהרת נגישות”. זהו עמוד ייעודי באתר המפרט את רמת הנגישות של האתר, את ההתאמות שבוצעו, ואזורים שייתכן ועדיין אינם נגישים במלואם. חשוב מכל, ההצהרה חייבת לכלול פרטי התקשרות של רכז נגישות, כדי שמשתמשים שנתקלים בבעיה יוכלו לפנות ולקבל מענה.
- בדיקות ותחזוקה שוטפת: הנגשה אינה פרויקט חד פעמי. כל תוכן חדש, פיצ’ר או עדכון עיצובי שמוסיפים לאתר חייב להיות נגיש גם הוא. יש להטמיע את הנגישות בתהליכי העבודה השוטפים של הארגון ולבצע בדיקות תקופתיות כדי לוודא שהאתר נשאר נגיש לאורך זמן.
טעויות נפוצות בהנגשת אתרים ואיך להימנע מהן
בדרך להנגשת האתר, קל ליפול למלכודות נפוצות. היכרות איתן תעזור לכם להימנע מהן.
- הסתמכות על תוספים אוטומטיים בלבד: תוספי נגישות (או “סרגלי נגישות”) יכולים להוסיף פונקציות שימושיות כמו שינוי גודל פונט או ניגודיות. עם זאת, הם אינם פתרון קסם. הם אינם מתקנים את בעיות הליבה בקוד האתר (כמו ניווט מקלדת לקוי או היעדר טקסט חלופי). הסתמכות עליהם בלבד יוצרת אשליה של נגישות ועלולה לחשוף אתכם לתביעות. הם יכולים להיות תוספת מועילה, אך לעולם לא תחליף להנגשה יסודית של קוד המקור.
- התעלמות מנגישות במובייל: כיום, רוב הגלישה מתבצעת ממכשירים ניידים. יש לוודא שכל התאמות הנגישות פועלות כראוי גם בגרסת המובייל של האתר.
- שכחת מסמכים וקבצים: חובת ההנגשה חלה גם על מסמכים המקושרים מהאתר, כגון קובצי PDF, Word או PowerPoint. יש לוודא שגם קבצים אלו מונגשים (למשל, על ידי שימוש בכותרות, טקסט חלופי לתמונות ושמירתם בפורמט נגיש).
- טקסט חלופי גנרי או חסר: טקסט חלופי כמו “תמונה1” או “לוגו” אינו מספק מידע שימושי. התיאור צריך להיות תמציתי ואינפורמטיבי, ולהעביר את מהות התמונה.
